הילה לקחה את כולנו לחוויה מהסרטים, של פעם, ביום החתונה שלה.

היא מסוג הבחורות שמתחשק לשבת איתן בבית קפה לכמה שעות, ולדבר על החיים. היא שופעת סקרנות ותרבות, והיא גם אשת שיחה מצויינת, שיודעת לנסח את הדברים שיש לה לומר בצורה ענוגה ותענוגית. 

לא היה זה מוזר מדי שדווקא היא תגיע לסטודיו ביום חתונתה כדי לחגוג לפי כל כללי הטקס הוינטאג’י שיכולים להיות.

היא הביאה פמליה קטנה ואיכותית (אלא מה), יין משובח, וסלסלה גדולה ולבנה. 

מתוך הסלסלה המסתורית היא שלתה כל מיני אביזרים כנראה, אבל הדבר העיקרי שאני זוכרת הוא נעלי בית מפונפנות בלבן כמובן, בסגנון שנות ה-30. משהו מהסרטים. 

אם היה אפשר, היא היתה מצטרפת למיי ווסט, זורקת על עצמה בד סאטן מדהים עם איזו פרווה גדולה, ויורדת במדרגות בדרמטיות על עקבים זעירים תוך שהיא מפילה בדרך גברים שדודים, במבט אפלולי וחצי חיוך זומם. 

השעות שביליתי במחיצתה בארגון לחתונה שלה, לקחו אותי למקום אחר, בו הכל אלגנטי יותר, מעודן, בטוב טעם. כשהיא יצאה להתחתן, אני נכנסתי לאינטרנט לצפות בכמה סרטונים נוסטלגיים כדי להרגיש עוד קצת את האווירה.

 

  

לאיפור הכלה של הילה

לתסרוקת הכלה של הילה