זה היה כיף לא נורמלי. חגיגה משפחתית אמיתית: לא רק שהכלה עצמה היתה אישיות נעימה ומצחיקה, היתה שם עוד כפילה שלה: אחותה התאומה – סמדר. יופי, זה הולך להיות עוד יום כיף של בנות, חשבתי לעצמי, ולא ידעתי עד כמה.

אסנת ביקשה מראה עשוי קל, מהסוג ש’רואים עיצוב שיער ואיפור כלות, אבל זה לא נראה מלאכותי מדי’. בחרנו איפור עיניים על בסיס ירוק-חום, בדרגת דרמה בינונית, ותסרוקת כלה חופשית למדי, ללא תוספות שיער, לבקשת הכלה.
שיבצנו את עצמנו בחדר השינה עם הקומודה (?) משנות השבעים כמו זו שהיתה אצלנו בחדר ההורים פעם, ועם פתיחת הפן מצד אחד והמאוורר מצד שני, התחילו לעוף בחדר סיפורים.
התאומות סיפרו על ענייני משפחה הונגרית, כולל מבטא. אני החזרתי בשילוב הפולני-גרוזיני המנצח. כולל המבטא של סבתא רבא (‘נתי תאכל, תאכל!!’). אמא הונגרייה הגיעה בשלב מאוחר יותר, והמחישה את העלילה ובמיוחד את הניואנסים. והמבטא.
הכלה יצאה צוחקת לחתונה, אחותה הדומה לה קיבלה לוק שונה במיוחד, ואמא שאינה רגילה בכל ההתקשקשויות האלה, התרככה והצליחה להתמסר, ואפילו זיהתה את עצמה במראה אח”כ. עבר טוב.
רק שהייתי צריכה להודות, שלמרות ההצלחה ביצירת המראה המושלם עבורן, הובסתי הפעם בסיפורי המשפחות. ההונגרים לקחו בגדול.

 

לתסרוקת הכלה של אסנת

לאיפור הכלה של אסנת